זה לא סוד שהפחד מכישלון הוא גורם מאוד בכיר לחוסר הצלחה
או חוסר ניסיון בהתחלת תהליך מסוים. בין אם זה תהליך אימונים, יוזמה
או סתם מטרה שתרצו להשיג. המשפט הזה שרץ בראש:
״מה יקרה אם לא אצליח?״
אז נכון לאף אחד אין הבטחה שהוא בטוח יצליח.
אבל עצם העובדה שאתם פועלים מתוך הרצון לא להיכשל בטוח לא יקדם אתכם.
יכול להיות שמרוב שתהיו זהירים אז באמת לא תיכשלו, אבל גם לא תצליחו.
אם אני שחקן כדורגל שפועל מגישת ״רק לא להיכשל״. אז יכול להיות שבאמת
לא יכתבו עליי משהו רע בעיתון יום אחרי משחק, אבל כנראה שגם לא אבלוט
יותר מדי ואז לא כתבו משהו טוב. אלו אותם אנשים שבדרך כלל נשארים באמצע,
לא רוצים לאכזב ומפחדים לקחת תעוזה.
אחד הדברים שגרמו לי באופן אישי הפסיק לפחד מכישלון,
היה שינוי התפיסה שלי כלפי המילה. ברגע שהבנתי שכישלון הוא גם חיובי,
הכל השתנה!
ובואו נסתכל על בנאדם שעשה דבר או שניים בחייו ונבין יותר טוב למה אני מתכוון.
קובי בראיינט ז״ל, אחד מהכדורסלנים הכי גדולים בכל הזמנים,
נשאל פעם: ״מה זה להפסיד בשבילך, איך זה גורם לך להרגיש?״
קובי ענה: ״זה מרגש! כי כשאתה מפסיד יש לך דרכים נוספות ללמוד ולהשתפר״.
אתם מבינים מה השורה התחתונה?
אין דבר כזה כישלון. יש רק משוב להתקדמות.
הצלחת? מעולה. בוא נחשוב מה הלאה או איך משמרים את זה.
נכשלת? מעולה. בוא נחשוב מה אפשר ללמודה ואיך להשתפר.